שיטת המוסר:תנועת המוסר, שייסד ר' ישראל סלנטר במזרח אירופה במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות, דגלה בלימוד ספרי מוסר מסוגים שונים. אולם הוא טען שלא די בכך כדי להניע את האדם לקיים את כל המצוות כראוי, כולל מצוות שישנה נטייה לזלזל בהן, כמו מצוות שבין אדם לחבירו, הוא טען שעל האדם לחדור אל מעבר לצד השכלי, אל תוך "הכוחות הכהים" שבנפשו. הדרך לכך היא
"לימוד מוסר בהתפעלות", תוך חזרה על משפטי מפתח ובניגון מתאים, עד שיחדרו הדברים לתוך טבעו של האדם. פרקטיקה נוספת שפיתח הרב ישראל היא הקמת "בתי מוסר" המיועדים למטרה זו של
לימוד מוסר בהתפעלות.
המהלך של הכנסת תכנים נוספים לישיבות מעבר ללימוד הגמרא
נתקל בהתנגדות חריפה. המחלוקת סביב תנועת המוסר נמשכה שנים רבות, ופילגה סביבה את העולם הרבני הליטאי. בשלב הראשון, התנהל מאבק סוער עם חדירת לימוד המוסר לישיבות ליטא. מאוחר יותר הותקפה תנועת המוסר באופן עיוני יותר, על ידי רבנים חשובים כמו ה"חזון איש" וה"בריסקער רב".
כיום, כמעט בכל הישיבות ישנו סדר מוסר, אולם רוב הוגי תנועת המוסר לא היו מסתפקים בכך והיו דורשים עיסוק מסיבי ומשמעותי יותר בתכנים מוסריים.
ירידת הדורות:״אמר ר׳ זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא
כחמורו של ר׳ חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים" (שבת קיב:).
אולם הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו לא השאיר אותנו דור יתום, ובכל דור אפשר לראות את ה"גדולים" שבאותו הדור, שהורתם ולידתם בקדושה וטהרה, ומינקות שאבו מים חיים מן באר התורה, וכל מוחם שכלם ורעיונם רק בלימוד התורה ובפלפולי אורייתא תוך ביטול הגשמיות ממש.
גם במידותיהם גדלותם ניכרת, אנשים שכבר יותר מ-90 שנה ברציפות שוברים את האנוכיות, וחוסמים כל אבק של קנאה תאוה וכבוד. על לשוה"ר ורכילות הם שמעו רק מה"חפץ חיים".
כמובן שאנשים כערכינו פשוטי העם, צריכים לעקוב מקרוב אחר מעשיהם הנשגבים של צדיקי הדור, ולפסוע בדרכים אשר רבותינו סוללים לנו, וללכת בנתיבותם המאירים באור גדול המגרש הרבה מן החושך. וזהו אחד מיסודי הדת - ציפור נפשינו.
יסוד זה הוא גם כן אחד מן היסודות המנחים את הגדולים עצמם, אשר בכל תזוזה ואמירה שלהם מחשבים הם, שהלא הם הם הדוגמא לצעירי הצאן, ועליהם ליזהר בכפל כפלים על כל דבר, קטן כגדול, כי הלא מחקים אנחנו להם.
חידוש ההתפעלות:מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א, בראותם שפלות דורינו, הגיעו לכלל הבנה שכדי לתקן את הדור, אחד מהדברים שצריכים חיזוק ביותר הוא מידת ה"התפעלות" שהיא אחת מן היסודות של שיטת המוסר.
ההתפעלות שני פירושים לה:
1. במובן הגשמי-(ע"פ אבן שושן): התלהבות, הערצה, התפעמות, התרגשות, הערכה רבה, התרשמות עמוקה, רושם רב.
2. במובן הרוחני: מצב שבו מידה אחת כובשת את הנפש ומשתקת את המידות האחרות, הוא אשר כתבנו לעיל "חזרה על משפטי מפתח ובניגון מתאים, עד שיחדרו הדברים לתוך טבעו של האדם".
מרנן ורבנן פילסו לנו הדרך, והורו לנו כיצד, על מה, ואיך להתפעל. על כן נוסיף אנו עוד כמה נקודות התפעלות, וכל אחד ימצא לעצמו את ההתפעלות המתאימה לשורש נשמתו.
1. התפעלות מקדושי עליון בני תשעים פלוס, שאת כל חייהם הקדישו רק לתורה, עבודת ה' ומידות טובות ולא מצאו מרגוע לנפש המשתוקקת עד שהתפעלו מ"דפי זהב".
2. התפעלות מ"דפי זהב". כמו מרנן ורבנן ממש, לחזור ולשנן שוב ושוב ובניגון מיוחד את המילים העמוקות - "דפי זהב", עד שנשכיל לקלוט את עומק הרעיון.
3. התפעלות מה"אהבת ישראל" של מרנן ורבנן, אשר מביעים התפעלותם בפני מנהלי "דפי זהב", שבכך לבטח יושפעו המנהלים גם הם ויתפעלו ויפעילו לתפעל את חבריהם.
4. התפעלות מדאגתם של מרנן ורבנן אשר מחדשים את ימי ה"התפעלות" מימיה היפים של תנועת המוסר.
5. התפעלות מהעיתונים, שופרם של מרנן ורבנן, שכל מעיינם לבל יכנסו דברי חולין לתוך בתי ישראל, אשר מגישים לנו את התפעלותם של מרנן ורבנן בדרך קלה ונעימה, המתאימה לדורינו.
6. התפעלות מכך שכל העיתונות החרדית שותפה להתפעלות מרבנן ורבנן מ"דפי זהב".
7. התפעלות שהביטוי "הלם וזעזוע-דרמה-בחסדי שמים-עין לא נשארה יבשה-צעירי הצאן-עיני העדה-ציפור נפש" ועוד כיוצא בזה הומר ב"התפעלות".
8. התפעלות מ"מפתח העיר". (על התפעלות זו יש לעשות שאלת חכם)
בהתפעלות רבה
יוסל'ה
אין לי הרבה מה להגיד, רק שורה אחת:
